יומן הקפיטן

בשנת 1996 נסע קפיטן לצלם בקובה, התאהב ונשאר. כעבור חמש שנות מגורים, עשרים שנות עבודה וחצי מליון קילומטר, קפיטן היה ועודנו הרוח החיה שמאחורי הטיול לקובה – לגלות את האוצרות הנסתרים, להכיר את האנשים ולהינות מהשפע שהאי מציע.
שדות טבק לנצח – פינר דל ריו ומערב קובה

שדות טבק לנצח – פינר דל ריו ומערב קובה

בפינר דל ריו ובעיקר בויניאלס הנוף מרהיב, יש מסלולי טיול מגוונים, מטעי סוכר וקפה, מערות נטיפים נדירות, וכמובן תצוגה של כל שלבי תעשיית הטבק – מהשדות ועד למפעלי הסיגרים.

לדעתי האישית, כשריבונו של עולם תכנן את גן עדן, הוא יצר את עמק ויניאלס (Vinaless). זהו עמק רחב ידיים המשתרע על פני עשרות קילומטרים של שמורת טבע. את הטיול כדאי להתחיל ב'מערת האינדיאני' (Cueva Del Indio) בה חיו האינדיאנים, תושביה הקדומים של קובה, לפני מאות שנים. בסמוך נמצאת מערה נוספת שנקראת מערת העבדים ששמשה בעבר מקום מסתור לעבדים שנמלטו מבעליהם. כיום אפשר לעבור בה דרך ההר ולצאת למסעדה שבצידה האחר של המערה. כעשרה קילומטר מערבה לויניאלס ישנו כפר קטן בשם "אל מונקדה". הדרך לכפר יפה והכביש עובר בתוך הפארק של ויניאלס העשיר בצמחייה טבעית עבותה ויפה. באל מוקנדה נמצאת מערת סן תומאס, מערת הנטיפים הגדולה ביותר בקובה . מהמערה מסתעפת רשת מנהרות טבעיות באורך של 46 קילומטר בשמונה מפלסים שונים. למבקרים יש מסלול של קילומטר וחצי בערך, כאשר הסיור נמשך כשעה וחצי ודורש כושר גופני סביר.
הכביש אל פינר, המרוחקת כעשרים וחמישה ק"מ מאל מונקדה, מטפס במעלה הגבעות והמהירות מוגבלת.
טיפ מקפיטן – מדי פעם מסתתר לצד הכביש שוטר שחושב שהוא מכמונת מהירות. למרות שהוא לא מצויד בשום מכשיר מדידה הוא מגיש דוחות לנהגים. אפשר להתנצל ואולי הוא יוותר אבל בכל מקרה כדאי להתייחס אליו בכבוד ובנימוס.

בפינר מומלץ לבקר במפעל הטבק (Francisco Donation) השוכן ברחוב מקסימו גומז. מחיר הכניסה הוא cuc5 וניתן לבקש הסבר ממוכרת הכרטיסים. כדאי להתחיל בשלב הראשון של ייצור הסיגרים. צפו במיון עלי ומשם לעמדות של מגלגלי הסיגרים, מבקרי האיכות ופועלי המיון והאריזה. כמו כן מצויה במפעל חנות סיגרים שהבחלט שווה ביקור.

טיפ מקפיטן – בלילה כדאי לבקר ב'קפה פינר'; באר נחמד שלפעמים יש בו הופעות מוסיקה חיה, אבל תמיד יש בו רום וסלסה.

אם אתם ממש אוהבים סיגרים, סעו לסן לואיס (San Luis) לבקר בחוות דון אלחנדרו רוביינה (Don Alejandro Robaina). דון אלחנדרו היה מלך הסיגרים העולמי עד שנפטר בשנת 2010. משפחתו מכניסת אורחים ואף מסיירת עם התיירים בחווה ובשדות הטבק. בעבר גם זכו המיוחסים שבמבקרים לשבת עם הדון לעישון סיגר במרפסת הבית. בדרך חזרה להוואנה כדאי לבקר ולרחוץ במפל המצוי בסורואה (Soroa), לסייר בגן הבוטאני ואפילו לקפוץ לביקור ב- "לאס טראסאס". בעיירה יש קהילת אומנים וגם לא מעט גלריות, בתי מלאכה לגילוף בעץ ולקדרות.