יומן הקפיטן

בשנת 1996 נסע קפיטן לצלם בקובה, התאהב ונשאר. כעבור חמש שנות מגורים, עשרים שנות עבודה וחצי מליון קילומטר, קפיטן היה ועודנו הרוח החיה שמאחורי הטיול לקובה – לגלות את האוצרות הנסתרים, להכיר את האנשים ולהינות מהשפע שהאי מציע.
הוואנה מי אמור

הוואנה מי אמור

הוואנה היא עיר הניגודים הבלתי אפשריים אשר מרכזת לתוכה את הכול, ובענק. העיר משמשת מעין נציגות לכל מה שקיים בקובה; פוליטיקה, מסחר, אמנות ותרבות, ארכיטקטורה ססגונית ומוזיאונים לצד מלונות מפוארים, מסעדות, בארים וחיי לילה סוערים. הוואנה נוסדה לפני כמעט 500 שנה ובשנת 1982 הוכרז איזור העיר העתיקה של הוואנה כעל אתר לשימור על ידי אונסק"ו. אמנם החיים בתוך קובה מתנהלים כמו בשנת 1960, אולם העולם מאלץ את הוואנה לרוץ קדימה. פתיחתה של קובה לתיירות, סוגרת, ומהר, את פערי הזמן.

קודם כל חשוב להבין שהוואנה זה לא קובה. את הוואנה אי אפשר (ולא צריך) "לגמור" כדי לסמן עוד "וי" ברשימה. בעיר יש אוצרות היסטוריים רבים וארכיטקטורה נהדרת המקיפה את מרב סגנונות הבנייה במאתיים השנים האחרונות. באותו הרחוב ניתן לפגוש בנייה של ארט-דקו, ארט-נובו, באוהאוס ובנייני רכבת מכוערים בסגנון שנות החמישים. ארמונות שהולאמו בזמן המהפכה שופצו והפכו למוזיאונים ושאר מוסדות תרבות ואמנות. אפשר להסתובב בעיר ימים שלמים ועדיין לא לראות הכל, לכן ריכזתי כאן כמה אתרים שהם בגדר חובה למבקר לראשונה בהוואנה.

מלון 'נאסיונל' (Nacional), אליו היו מגיעים שועי עולם ומאפיונרים (כגון מאיר לנסקי ובגסי סיגל), היה מרכז העניינים החל בימי 'תקופת היובש' ועד תחילת המהפכה אז בוטלו ההימורים. בתוך בית המלון חשים מיד באווירה המיוחדת השוררת בו, והוא הרבה יותר מעניין כשריד לתקופה מאשר מקום לינה.

מומלץ לרדת ל'מאלקון', הטיילת של הוואנה, הנמתחת לאורך שבעה קילומטרים של חוף ים. הטיילת מתחילה במנהרה המובילה לשכונת מיראמר (Miramar) היוקרתית ומסתיימת בנמל הוואנה. כאן משתקפת כל הווייתה של קובה; חיילים בחופשה, תיירים, זוגות אוהבים ודייגים. כולם יושבים על המעקה, מביטים צפונה וחולמים על מיאמי. כל כך קרוב וכל כך רחוק.

כדאי לבקר גם ב'מוזיאון המהפכה' (Museo De La Revolucion) שהיה פעם ארמונו הנשיאותי של באטיסטה, אשר הודח בתום המהפכה, וכיום הוא מוזיאון המוקדש כולו לקובה ולמהפכה.

טיפ מקפיטן – המוזיאון גדול ונדרש זמן רב לסיור במקום. כמות המוצגים עצומה וכוללת מפות, תרשימים, מצגת וידאו, פסלים וציורים. מכיוון שהכתוביות וההסברים ברובם בספרדית, כדאי להסתייע במדריך הנמצא במקום.

למתעניינים אפשר לבקר בתיאטרון הגדול (Gran Teatro), שכפי שהוא יפה מבחוץ כך יפה גם בפנים; כל התזמורות והלהקות הלאומיות של קובה מופיעות בו. כדאי לצפות באחת ההופעות במקום, ורצוי לקנות כרטיס מראש. מומלץ לבקר בבית הכנסת ברחוב אקוסטה שבהוואנה העתיקה. בית כנסת נוסף ממוקם ברחוב 17 בשכונת Vedado. הקהילה היהודית שמחה מאוד בביקורי אורחים מהארץ, ואם תגיעו בשבת או בחג תוזמנו להשתתפות פעילה.

לאחר שתסיימו לכתת רגליכם ברחובות והערב יורד, צאו לשמוע את מוזיקת הסלסה הטובה בעולם. בררו מי מופיע ב'קפה קנטנטה' וגם טלפנו ל'קאסה דה לה מוסיקה' (Casa De La Musica). שימו לב שבהוואנה ישנם שני 'קאסה דה לה מוסיקה' – האחד בשכונת מיראמאר במערב הוואנה, והשני – ברחוב גליאנו בשכונת סנטרו הוואנה. שאלו קובני אודות המופע. אם יגיד שטוב, רוצו לראות.

טיפ מקפיטן – בקובה בכלל ובהוואנה בפרט, בטוח לטייל ואין חשש. אל האזור הזה כדאי לחזור גם בלילה, מובטחים לכם הרבה מוזיקה, אלכוהול ושמחה גדולה. בכל סיור רגלי תקבלו אינספור הצעות לקניית סיגרים, דלק, מסעדה, צימר וכו'. רצוי לענות "נו גרסייאס", בנימוס.