יומן הקפיטן

בשנת 1996 נסע קפיטן לצלם בקובה, התאהב ונשאר. כעבור חמש שנות מגורים, עשרים שנות עבודה וחצי מליון קילומטר, קפיטן היה ועודנו הרוח החיה שמאחורי הטיול לקובה – לגלות את האוצרות הנסתרים, להכיר את האנשים ולהינות מהשפע שהאי מציע.
הקינסלרות של קובה – אז והיום

הקינסלרות של קובה – אז והיום

לפי הפירוש במילון המילה קינסלריה, או קינסלה כפי שהיא נקראת בקובה, מתייחסת לחנות זולה עם מגוון פריטים. משהו כמו הכל בדולר של פעם. אלו חנויות שכונתיות בהן אפשר למצוא כמעט הכל – מסוללות ועד תכשיטים זולים, כלי תפירה וחומרי ניקוי. הכל מרוכז במקום אחד, קרוב, נוח ונגיש. עד שנת 1968, אז ביטלה ממשלת המהפכה של קובה את הבעלות הפרטית על עסקים, קינסלות פרחו בכל רחבי קובה ולעתים היו פשוט עמדת מכירה בחלון הבית.

כיום, שנים רבות אחרי כן, עם התרחבותו של המגזר הפרטי, שוב צצות קינסלות רחבי קובה כפטריות אחרי הגשם. רוב החנויות הן פשוט שולחן עליו מציג הרוכל את מרכולתו, חלקן ממוקמות על מרפסת הבית או בחניית הבניין בתור "חנות" קטנה. מכיוון שאין סיטונאים המשווקים לחנויות הקטנות, המוכרים צריכים לאתר בעצמם סחורה ולספק את צרכי הקונים בעצמם. המוצרים למשק הבית, כמו כלי פלסטיק או אלומיניום, מיוצרים בסדנאות מאולתרות ואביזרי האופנה והבגדים שנמכרים לרוב מגיעים במזוודה של מטייל ששב מארצות אחרות עם מטען מלא בסחורה למכירה בקובה.

צד חיובי אחד לנושא הוא שהקינסלה השכונתית היא מקום טוב לקניות אם אתה זקוק לכמה ברגים ספורים, סליל חוט בודד או שלוש סיכות שיער. אמנם ייתכן שתוציא יותר כסף על פריטים בודדים, אבל עדיין מדובר בחסכון, של זמן אם לא של כסף. יחד עם זאת, לא ניתן להתכחש לעובדה שלרוב הפריטים נמכרים ביוקר, מאות אחוזים מעל מחירם בחנויות הממשלתיות.

טיפ מהקפיטן – הקינסלה היא המכולת השכונתית לכל דבר ועניין. מצוינת לפריטים בודדים שצריך ממש עכשיו, אבל לא משתלמת לשופינג רציני או לקניות באופן קבוע.